יום שני, 16 ביולי 2012

תזונה נכונה עפ"י הרמב"ם

דיאטת לייף פורטה


 
הרמב"ם - רבי משה בן מימון, מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות: עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" והוכתר בכינוי "הנשר הגדול". הרמב"ם החזיק במשנה שכלתנית מובהקת שבאה לידי ביטוי בכתביו. 
 
הרמב"ם, שנודע כרופא מומחה ומפורסם, כתב ספרות ענפה במדע הרפואה. בספריו דן הרמב"ם במגוון רחב של בעיות רפואיות: אסטמה, אלרגיה, טוקסיקולוגיה, סוכרת, רפואה מונעת, מיניות וכו'. ספריו מבוססים על ניסיונו העשיר ברפואה, על ספרי קודמיו ואף על חכמי התלמוד. ספריו הפכו לאבן יסוד בלימודי הרפואה בדורות שלאחריו.
 
הרמב"ם נחשב לחלוץ ולפורץ דרך בתחום הרפואה בתקופתו ועד היום המלצותיו וכתביו רלוונטיים ומקובלים גם בימינו אנו: הצורך בהתעמלות, אכילה מסודרת ומתונה, הקפדה על שינה מספקת ועל היגיינה אישית, ועוד. הרמב"ם כתב אחד עשר ספרי רפואה בשפה הערבית. חלקם תורגם לעברית, ללטינית ולשפות רבות אחרות.
 
אורח חיים בריא
אורח חיים בריא לדבריו נבע משלושה עיקרים: הירגעות והימנעות מסטרס, תזונה נכונה ופעילות גופנית. 
 
מתח: בימנו ידוע כי מתח ולחץ (סטרס) הם הגורמים העיקריים לרוב המחלות. כאשר האדם נתון ללחצים, מייצר הגוף רעלים, המשבשים את התפקוד התקין ופוגעים במערכת החיסונית. ועל כך נאמר: "נפש בריאה בגוף בריא".
 
תזונה נכונה: יפחית אוכלו- לטענת הרמב"ם,  מרבית המחלות נובעות מתוך ממערכת העיכול. מאכילה מרובה ו/או מאכילה של מאכלים 'רעים', הן מבחינת איכות המזון והן מבחינת הנזקים שהם תורמים לגוף. אלו משפיעים על איכות הדם הזורם בעורקינו ועל מצבנו הנפשי והפיזי, ואפילו על הרגשתנו, מחשבותינו ודרכי ההתנהגות שלנו. האבחנות וההמלצות של הרמב"ם נכונות עד לימינו, לא בכדי השמנת היתר היא גורם הסיכון הראשי למחלות לב וכלי דם ולמחלות רבות אחרות.
 
הרמב"ם מבטיח בכתביו שאם נאכל רק כאשר אנחנו רעבים, נהנה מאורח חיים תקין ונטול מחלות.
 
פעילות גופנית: יגביר תנועתו – כבר במאה ה- 13 הבין הרמב"ם את הקשר שבין אורח חיים בריא לבין פעילות גופנית, החיונית לשמירה על המשקל, לזרימת דם תקינה ללב וממנו ולתפקוד מיטבי של כל מערכות הגוף.
חז"ל, שעסקו בין היתר, בפירוש כתביו טענו כי האוכל פת שחרית יוכל להשיג 60 רצים אחרים. כמו הרמב"ם הם ראו קשר ישיר בין ארוחת הבוקר לבין פעילות גופנית. 
 
ארוחת הבוקר, מגיעה אחרי שנת לילה, ומבחינת הגוף, אחרי שעות רבות ללא אוכל, כלומר צום.
מתוך כך, מאגרי הגלוקוז בגופנו חסרים באופן משמעותי ועלינו לחדש אותם – לאכול – על מנת לקבל אנרגיה.
שעות הבוקר הן השעות הפעילות ביותר במהלך היום ולכן יש לאכול ארוחת בוקר איכותית, שתספק לגוף את כל צרכי האנרגיה שלו, ותכין אותו לפעילות של שעות היום.
 
כשחז"ל אמרו 'פת שחרית' הם לא התכוונות ללחם לבן, לחמנייה או פיתה....כיון שבתקופתם לא היתה טכנולוגיה שאפשרה להסיר מגרעין הדגן את הקליפה והנבט ולייצר קמח לבן. בתקופת חז"ל טחנו את גרעין החיטה במלואו עם כל ערכיו התזונתיים, ובעצם ייצרו קמח מלא. 
 
"בבוקר אכול כמלך, בצהריים כבן מלך ובערב כאביון" – עוד משפט מפורסם של הרמב"ם, המכיר בחשיבות אכילת ארוחת בוקר גדולה ועשירה, ארוחה מתונה יותר בצהרים וארוחה קלה בשעות הערב. 
אם כן, קפה ועוגה זה לא ממש ארוחת בוקר....
 
פחמימות ריקות ופחמימות מורכבות
כאמור, כשאנו מתעוררים, אחרי שעות רבות ללא מזון- צום – רמת הסוכר בגוף נמוכה ויש להעלותה. טעות נפוצה של אנשים רבים, היא לאכול ארוחת בוקר המורכבת מפחמימות ריקות: מאפים, עוגות, לחמניות, פיתות ושאר מוצרי קמח לבן. הפחמימות הריקות, מעלות רמת הסוכר בדם באופן מידי אל מעל ומעבר לערכי הנורמה ובעצם יוצרות בגוף היפרגליקמיה – עודף סוכר.

בשל כך, הלבלב מפריש אינסולין ע"מ להיפטר מהסוכר הרב שהצטבר בדם ולהכניסו לתאים, כמות האינסולין המופרשת היא גדולה ומאסיבית ומורידה את כמות הסוכר בדם בבת אחת אל מתחת לערכי הנורמה, ואז מגיעה ההיפוגליקמיה – חוסר בסוכר. האדם מתחיל לחוש את ירידת הסוכר בדם באמצעות חולשה, עייפות, הזעה, רעידות וכד'. ועל מנת להרגיש טוב ולפצות על התחושות הללו, הוא צורך שוב פחמימות ריקות ושוב גורם להיפר גלקימיה, וכך חוזר חלילה. יש כאן מעגל 'קסמים' שחוזר על עצמו וגורם לנזקים בגוף, להשמנת יתר ולסוכרת.
 
פחמימות מורכבות לעומת זאת, גורמות לעלייה מתונה והדרגתית של רמת הסוכר בדם. האדם מרגיש אנרגטי לאורך זמן, ואין לו התקפי רעב פתאומיים, חולשות וכד'. 
 
כיס המרה
חז"ל טענו שארוחת בוקר מונעת כשמונים מיני מחלות הקשורות בכיס המרה. כיס המרה הוא איבר קטן המאחסן את נוזל המרה, שמיוצר על ידי הכבד. נוזל המרה מפרק שומנים ובשל היותו חומר מתחלב (כמו סבון) הוא קושר אליו את השומן ומאפשר את מעברו בדם. אחרי ארוחה, כיס המרה מתכווץ ומפריש מיצים אל דרכי המרה ומשם לתריסריון. בכיס המרה יכולות להצטבר אבנים מכולסטרול, מלחים וסידן.
כיון שדילוג על ארוחת בוקר, קשור בקשר ישיר להשמנת יתר, ובשל כך קשור גם בהיווצרות אבני מרה.
 
יין
במקורותינו מוזכר היין כאשר מצורפת אליו האמירה: "מיעוטו מועיל, ריבויו מזיק" . ואכן גם בימינו ידוע שיין אדום עשיר בנוגדי חמצון, המסייעים בחיזוק מערכת החיסון, מניעת מחלות לב וכלי דם ושמירה על בריאות תקינה.
יחד עם זאת, יין מכיל אלכוהול ואלכוהול מזיק לבריאות ובעיקר לכבד. ולכן, שתיית חצי כוס יין אדום בכל יום, או אפילו 3 פעמים בשבוע, עם הארוחה עיקרית מועילה, בעוד שעלייה בכמות היין, מזיקה.
דרך אגב, גם ענבים וצימוקים, מספקים את אותם נוגדי חמצון המצויים ביין האדום.
 
טיפים נוספים מאת הרמב"ם
 
  • "לעולם לא יאכל אדם אלא שהוא רעב, ולא ישתה אלא שהוא צמא ולא ישהה נקביו אפילו רגע אחד, אלא כל זמן שהוא צריך להשתין או להסך את רגליו יעמוד מיד": הרמב"ם מכיר בחשיבות של ההקשבה למנגנוני הרעב והצמא הטבעיים של הגוף (שדי נהרסו בתקופתנו ומרבית האנשים אוכלים מתוך צורך רגשי/פסיכולוגי ולא פיזיולוגי), ובחשיבות הורקת הפסולת באופן תקין, מבלי להתאפק.
  • "לא יאכל אדם עד שתת מלא כרסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו": בזמן ארוחה, לוקח זמן לאוכל להתפרק ולכן, אין לאכול עד לתחושת שובע מלאה, אלא לעצור לפני, להפחית רבע מתחושת השובע כך לפי הרמב"ם. בערך לאחר 15 – 20 דק', מגיעה תחושת השובע המלאה.
  • "ולא ישתה מים תוך המזון אלא מעט למזוג ביין": שתיית מים בזמן הארוחה, מדללת את מיצי העיכול וגורמת לקשיי עיכול. ואת יתרונות היין כבר ציינו.
  • "ולא אכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה שמא הוא צריך לנקביו": חשוב להתפנות ולהתרוקן טרם הארוחה.
  • "ולא יאכל אדם עד שיהלך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחוש, או יעשה מלאכה... עד שיתחיל גופו לחוש, וישקוט מעט עד שתתיישב נפשו ואוכל": הליכה ופעילות גופנית קלה לפני האוכל, מטיבה עם זרימת הדם בגוף ומחממת את המערכות ומעודדת הוצאת פסולת בזיעה ובנשימה. 
  • "לעולם יאכל אדם ישב במקומו או יטה על שמאל. ולא יהלך ולא ירכב ולא ייגע גופו ולא יטייל עד שיתאכל המזון שבמעיו. וכל המטייל אחר אכילתו או שייגע הרי זה מביא על עצמו חלאים רעים וקשים": פעילות גופנית טובה לפני הארוחה, אך לאחר הארוחה חשוב לתת לגוף מנוחה ע"מ שיוכל להתרכז ולנתב את כל האנרגיה לפירוק ועיכול המזון.
  • "לא ישן סמוך לאכילה אלא ימתין אחר אכילה כמו שלוש שעות או ארבע שעות ...": אין לאכול לפני השינה ואת ארוחת הערב יש לאכול כשלוש שעות לפחות בטרם הולכים לישון.
  • "יש מאכלות שהן רעים ביותר עד מאוד. וראוי לאדם שלא לאכלן לעולם. בגין הדגים הגדולים המלוחים והישנים, הגבינה המלוחה והישנה, והכמהין והפטריות והבשר המלוח והישן ויין מגתו (ישן) ותבשיל ששה עד שנצלה ריחו וכל מאכל רע  או מר ביותר הרי אלו לגוף כמו סם המוות": הרמב"ם מזהיר מפני אכילת מאכלים מלוחים (בעבר השתמשו במלח כחומר משמר) כמו גבינות, דגים, בשר, ומפני אכילת מאכלים מעושנים, שרופים, או מאכלים מרים ששהו זמן רב בחוץ. 
 
 
לרמב"ם עצות מועילות רבות, שהן טובות ונכונות גם בימינו. הבאנו לכם כאן את סיכומן באופן פשוט ליישום:
 
  • לאכול רק כשמרגישים רעב.
  • לא להתאפק כשצריכים להתפנות.
  • לאכול ולהפסיק קצת לפני שמגיעה תחושת השובע. 
  • לא לשתות תוך כדי אכילה.
  • להתפנות לפני האכילה.
  • לעשות פעילות גופנית קלה לפני האכילה.
  • לאכול בישיבה בלבד או בהטייה לצד שמאל.
  • לא לאכול לפני השינה כ 3-4 שעות.
  • להתמיד בפעילות גופנית באופן קבוע.
  • ללעוס היטב את המזון.
  • לא להתקלח אחרי האוכל / כשחשים ברעב / שיש צורך בהתפנות.
  • מזונות הגורמים לשלשול יש לאכול לפני האוכל ולהמתין שיעברו מהקיבה למעי.
  • מזונות הגורמים לעצירות יש לאכול בסמוך לאוכל ומעט.
  • לאכול קודם מזונות קלים לעיכול.
  • בקיץ - לאכול מאכלים קרים, להמעיט בתבלינים, להימנע מאכילת שום, בצל, לחם שעורים,
    לחם מצות, כרוב, חרדל, צנון. 
  • בחורף - לאכול מאכלים חמים, להרבות בתבלינים, להימנע מאכילת דלעת.
  • להימנע מאכילת – דגים, בשר וגבינות מלוחים ומעושנים.
  • להימנע מאכילת תבשיל ישן/שרוף/מר שנדף ריחו.
  • להימנע משתיית יין ישן.
  • להימנע מאכילת פול ועדשים.
  • פ להימנע מאכילת פירות אילנות למעט ענבים ותאנים. (כולל פירות בוסר).
  • להמעיט באכילת דגים גדולים.
  • להמעיט בצריכת חלב לא טרי.
  • להמעיט באכילת בשר שוורים / תיישים גדולים.
  • להמעיט באכילת עוף המים (אווז) ובני יונה קטנים.
  • להמעיט באכילת תמרים.
  • להמעיט בלחם שלשו / שנקלה בשמן.
  • להמעיט בקמח לבן.
  • להמעיט במי דגים ושמן דגים.
  • בגיל צעיר - להימנע מיין ומדבש.
  • בגיל מבוגר - היין והדבש טובים ויש להמעיט מהם בקיץ ולהרבות מהם בחורף. 
 
וכמו שאמר הרמב"ם: יהיו מזונותיך תרופותיך.
במילים אחרות, מזון, לא רק שאינו חייב להזיק, אלא יכול לרפא.

למה כן לאכול ביצים בזמן דיאטה

דיאטת לייף פורטה


למה כן לאכול ביצים בזמן דיאטה
 
משום מה, בהקשר של דיאטה, לביצים יצא מוניטין רע, כשהאמת היא הפוכה  לגמרי.
הערך התזונתי של הביצים גבוה ובשנים האחרונות אף גילו שאין כל קשר בין צריכת ביצים לבין עודף כולסטרול בדם. 
עוד גילו ש:
 
  • ביצים בארוחת בוקר, כחלק מתזונה נכונה, מסייעות לירידה במשקל העודף, עד לירידה כפולה במשקל העודף לעומת ארוחת בוקר ללא ביצים.
     
  • ביצים תורמות לשמירה על רמת כולין אידיאלית בגוף - סוג של ויטמין B המסייע בניצול שומנים ובייצור הורמונים, מקטין את רמת הכולסטרול בדם, מפחית את אובדן הזיכרון, מסייע לכבד לסלק חומרים לא רצויים מהדם, מסייע בבריאות הלב, המוח, הכליות ושלפוחית השתן.
     
  • ביצים מכילות את כל אבות המזון- פחמימות, חלבונים ושומנים, ויטמינים חשובים -A, D, E, B1, 2B, 12B, Folate, מינרלים - סידן, גופרית, ברזל, יוד, סלניום, אבץ, וחומצות חלבון חיוניות.
  • ביצים מסייעות להקטנת רמת הסיכון של סרטן החזה. נשים שאכלו לפחות 6 ביצים בשבוע הקטינו את רמת הסיכון שלהן לסרטן החזה ב - 44% .
     
  • ביצים מכילות ויטמיןD  טבעי – חשוב  לבנייה ולבריאות העצמות והשיניים, לבריאות המוח ולהאטה של התפתחות סוכרת ומחלות סרטן השד, הפרוסטאטה והמעי הגס.
     
  • ביצים מסייעות בבריאות העיניים ושיפור הראיה - שני מרכיבים המצויים בביצה, הלוטאין וה - zeaxanthin מסייעים במניעת ניוון הרשתית ובהקטנת הסיכון להתפתחות קטרקט.
     
  • לביצים יש ערכים תזונתיים חשובים, כמו ברזל, ויטמינים מקבוצת B, ובעיקר ויטמין B2 החיוני להפקת אנרגיה ולבניית רקמות, ויטמין B6 המשתתף בתהליכים של יצירת אנרגיה, וויטמין B12 החיוני לבניית כדוריות הדם האדומות ולתפקוד מערכת העצבים, ויטמין E המגן על תאי הדם האדומים, ויטמין D המסייע לספיגת הסידן והזרחן, וחלמון הביצה עשיר בפוספוליפידים, החשובים לתפקוד המוח.
     
  • בביצה אחת יש 6 גרם חלבון איכותי ו – 9 חומצות חלבון חיוניות.
     
  • ביצים גם מסייעות בבריאות השיער והציפורניים בזכות מגוון הוויטמינים והמינרלים ורמת הגופרית הגבוהה שבהן.
 
מי שחושש מפגיעה בבריאות הלב בשל הכולסטרול הרב המצוי בחלמון, נאמר שמחקרים רבים הוכיחו שאכילת ביצה אחת ביום אינה מעלה את הסיכון ללקות במחלת לב או בשבץ ואפילו תורמת לעלייה בכולסטרול הטוב ה- HDL.
 
איך וכמה?
 
מומלץ לאכול ביצה אחת ביום והכי בריא לאכול ביצה כשהיא מבושלת במים. ספורטאים, נוער בגיל ההתבגרות חולים המחלימים ממחלות ואנשים המחלימים מפגיעות שברים יכולים לאכול גם 2 ביצים ביום.

יום ראשון, 15 ביולי 2012

כוחו של הצבע בדיאטה


המהפכה המתחוללת בשנים האחרונות בעולם הדיאטה, קשורה לצבע.
החומרים הפעילים שהתגלו בירקות ובפירות - פיטוכימיקלים – הם בעלי חשיבות בריאותית מכרעת, והם אלו שנותנים להם את פיגמנט הצבע
הירקות והפירות הצבעוניים כולם, מסייעים בשמירה על  חוסנו של הגוף ועל ההגנה מפני מחלו, כשלכל צבע תפקיד ואיכויות משלו: 
הצבע האדום – טוב למלחמה בסרטן ולמניעת מחלות לב.
הצבע הכתום והצהוב– שומר על מערכת חיסונית תקינה ומסייע במלחמה בסרטן. 
הצבע הירוק – מחזק את העצמות ואת הראייה.
הצבע הלבן – נלחם בחיידקים ובמחלות ומשמר כלי דם ולב. 
הצבע הסגול/כחול – מאט תהליכי הזדקנות, גם של העור וגם של המוח. 
 
פיטוכימיקלים
הפיטוכימיקלים  משמשים כנוגדי חמצון, נוגדי דלקת, מתקנים פעילויות אינזימאטיות, מווסתים מטבוליזם והורמונים, נלחמים בחיידקים ובווירוסים, מגרים את מערכת החיסון, מווסתים ייצור כולסטרול, מפחיתים קרישת יתר של הדם, מפחיתים את לחץ הדם, ועוד, ועוד. באופן כזה הם יכולים להילחם בסרטן, טרשת עורקים, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, אוסטיאופורוזיס, הזדקנות הראייה, הזדקנות המוח, ואפילו בנזקי השמש ובהזדקנות העור. 
 
נוגדי חמצון
נוגדי החמצון נלחמים בחומרים המזיקים - הרדיקלים החופשיים. הרדיקלים החופשיים נוצרים בגוף באופן טבעי. אין אנו יכולים לחיות ללא חמצן, אך בכל תהליך בו מעורב חמצן, מתרחש תהליך חמצון, המייצר רדיקלים חופשיים, הפוגעים בחלבונים, בתאים, בשומן חיותי ואפילו בדנ"א. 
בנוסף, ניתן למצוא רדיקלים חופשיים גם בסביבה שלנו, באוויר המזוהם, בפסולת רעילה, בקרינה, בעשן סיגריות, בחומרי הדברה וניקיון ועוד.  בלי מלחמתם של הפיטוכימיקלים ברדיקלים החופשיים, יואצו ויתעצמו תהליכי ההזדקנות והמחלות בגופנו.
 
כמה ואיך
חשוב לאכול 5-9 מנות של פרות וירקות בכל יום ומכל קבוצות הצבעים.
 
אדומים - מאופיינת בפיגמנטים אדומים, אשר מכילים ליקופן, העוזר לשמור על בריאות העיניים ותפקוד המוח ולהילחם במחלות לב וסוגים מסוימים של סרטן, בעיקר סרטן הערמונית (פרוסטטה). בנוסף, מכילים גם באנתוציאנינים, פיגמנטים אדומים-סגולים, נוגדי חימצון חזקים, התורמים להאטת תהליכי הזדקנות בגוף ולהגנה על המוח. בנוסף ניתן למצוא בהם ויטמין C, גלוטטיון, חומצה ליפואית, אשלגן, ויטמין B6 וויטמין  E .

בקבוצה זו ניתן למצוא את הירקות והפרות הבאים:
תפוח אדמה אדום, פלפל אדום, עגבניות, אבטיח, צנון, צנונית, תפוח אדום, תות שדה, דובדבנים, פירות יער אדומים ורימונים ואפילו פלפל אדום חריף.
 
כתומים וצהובים – הפיטוכימיקלים הבולטים בקבוצה הם הקרוטנואידים - תרכובות טבעיות המעניקות לירקות והפירות הכתומים את צבעם. הבטא קרוטן הוא המוכר ביותר והוא מהווה חומר מוצא לויטמין A. קרוטנואידים אחרים הם: אלפא-קרוטן, גמא-קרוטן, לוטאין, zeaxanthin, astaxanthin. בנוסף ניתן למצוא בהם בטאקרוטן, ויטמין C  וחומצה פולית.
 
בקבוצת זו ניתן למצוא את הירקות והפרות הבאים: 
בטטה, גזר, דלעת, שעועית צהובה, מנגו, מלון כתום, מלון צהוב, פלפל כתום, פלפל צהוב, קישוא צהוב, משמש, דלורית, תירס, שעועית צהובה וקישוא צהוב.
 
ירוקים – הפיטוכימיקל הבולט בקבוצה זו הוא הפיגמנט כלורופיל, המעניק להם את צבעם הירוק, מתווך בתהליך הפוטוסינתזה ומהווה מקור טוב למגנזיום עבור בני האדם . בנוסף, הם מכילים ויטמינים (ויטמיני B, חומצה פולית, ויטמין K, ויטמין C, בטא-קרוטן), מינרלים (אשלגן, ברזל, מגנזיום) וסיבים תזונתיים.

בקבוצה זו ניתן למצוא את הירקות והפירות הבאים: כרוב, כרוב ניצנים, חסה, תרד, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, קישוא (גם ירוק כהה), ברוקולי, מלפפונים, נבטי ברוקולי, אורוגלה (רוקולה), גרגר הנחלים, עלי חרדל, בצל ירוק, עירית, מלפפון, פלפל ירוק, סלרי, שומר, ארטישוק, פלפל ירוק חריף, נבטי אלפלפא, שעועית ירוקה, אפונה ירוקה בתרמיל, אספרגוס, במיה, פול, לוביה, בזיליקום, נענע, טימין ועוד.
 
לבנים - הפיטוכימיקל הבולט בקבוצה זו הוא הפיגמנט אליצין  - עשיר בתרכובות גופרית ומסייע בהפחתת כולסטרול ולחץ דם ובמלחמה נגד חיידקים. האליצין נוצר כאשר חומר בלתי פעיל הנקרא אלין, הופך בזמן החיתוך, בסכין או בשיניים, לחומר הפעיל – אליצין. הוא ידוע גם בפעילות נוגדת חיידקים ונגיפים ויחד עם ויטמין C .

בקבוצה זו ניתן למצוא את הירקות והפרות הבאים: בצל, שום, כרישה, כרובית, קולורבי, לפת, ארטישוק ירושלמי, חזרת, ג'ינג'ר, פטריות, שורש סלרי, תפוחי אדמה, ליצ'י ובננה (כן, בננה כאן ולא בקבוצת הצהובים).  

הסגולים/כחולים - הצבע הכחול של קבוצה זו מגיע מהאנתוציאנינים, פיטוכימיקלים שמגנים מפני גורמים מסרטנים ומסייעים במניעת מחלות לב. בנוסף ניתן למצוא בהם ויטמין C, סידן, ויטמיני B, חומצה פולית וברזל.

בקבוצה זו ניתן למצוא את הירקות והפרות הבאים: כרוב סגול, חציל, שזיף, בצל סגול, סלק, ארטישוק סגול, חסה סגולה (מוכרת יותר כחסה אדומה מתולתלת), ענבים סגולים ואוכמניות.

לכן, אכלו כל יום ארוחות צבעוניות בנות 5 צבעים ותראו מה שצבע יכול לעשות....